• תום מרמרלי

איך תבחרו אופניים לקראת הישראמן?


תחרות הישראמן הנערכת מדי שנה בחודש ינואר, שואבת אליה טריאתלטים ורוכבים רבים מכל הרמות ומכל העולם. גם מקצה השלשות הופך ונהיה יותר נפוץ משנה לשנה. כזכור, בישראמן האחרון ראינו במקצה החצי את רוכבי נבחרת ישראל רוכבים בשלשות. ב-2014 ראינו את דימה גרבובסקי קובע שיא מסלול במקצה החצי ברכיבה על מעל 36 קמ"ש בממוצע וב-2015 הגיע דימה במקום השני הכללי במקצה החצי (לא שלשות), בזכות איכויות הרכיבה שלו.

בכל תחרות איש ברזל, ישנה חשיבות גדולה למקטע הרכיר בה. בישראמן, הדבר מקבל משנה תוקף בשל הטופוגרפיה של המסלול ותנאי מזג האוויר המשתנים, שהופכים את הרכיבה בתחרות לבעלת משמעות גדולה עוד יותר.


מסלול הישראמן ומאפייניו

אתאר את מסלול הישראמן בקצרה, מכיוון שלאופיו יש חשיבות בבחירת האופניים, במיוחד אצל רוכבים המתלבטים האם לקנות אופני נג"ש, או שמא התחרות מתאימה דווקא לרכיבה על אופני כביש. ובכן נתחיל בזינוק: השחייה בתחרות, למרחקים של 1.9 ק"מ (חצי איש ברזל) ו-3.8 (איש ברזל מלא) והיא נוחה באופן יחסי. לאחר היציאה מהמים מתקיימת החלפה ארוכה יחסית. למה ארוכה? משני טעמים – מרחק המים משטח ההחלפה והצורך בהתארגנות ולבוש מחמם ומתאים לתנאי של הרכיבה בישראמן.

הרכיבה היא למרחק 90 ק"מ (חצי איש ברזל) ו-180(איש ברזל מלא) ק"מ בהרי אילת. 90 הקילומטרים הראשונים זהים בשני המקצים. עוקפים את שדה התעופה והעיר אילת, עולים למעבר נטפים וממשיכים להר חזקיה (גובה 900 מטר מעל פני הים), זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. מכאן, מתגלגל המסלול במגמת ירידה עד לצומת סיירים, כ-53 ק"מ מתחילת מסלול הרר כיבה וכ-37 ק"מ מנטפים, שם מסתובבים וחוזרים באותה הדרך עד למעבר נטפים ושטח ההחלפה T2.


רוכבי המלא חוזרים מאזור נטפים לכיוון צפון, והפעם עד לבסיס עובדה, מרחק 45 ק"מ מנטפים וחוזרים חזרה ל-T2. ממעבר נטפים בגובה 700 מ' מעל פני הים, יורדים הרצים לכיוון תחרות הישראמן הנערכת מדי שנה בחודש ינואר, שואבת אליה טריאתלטים ורוכבים רבים מכל הרמות ומכל העולם. גם מקצה השלשות הופך ונהיה יותר נפוץ משנה לשנה. כזכור, בישראמן האחרון ראינו במקצה החצי את רוכבי נבחרת ישראל רוכבים בשלשות. ב-2014 ראינו את דימה גרבובסקי קובע שיא מסלול במקצה החצי ברכיבה על מעל 36 קמ"ש בממוצע וב-2015 הגיע דימה במקום השני הכללי במקצה החצי (לא שלשות), בזכות איכויות הרכיבה שלו.

בכל תחרות איש ברזל, ישנה חשיבות גדולה למקטע הרכיבה. בישראמן, הדבר מקבל משנה תוקף בשל הטופוגרפיה של המסלול ותנאי מזג האוויר המשתנים, שהופכים את הרכיבה בתחרות לבעלת משמעות גדולה עוד יותר. אילת במשך כ-10 ק"מ, ורצים את שאר הריצה במישור לאורך הים. במסלול הרכיבה של חצי המרחק, צוברים הרוכבים 1,900 מ' גובה מצטבר. במסלול המלא צוברים הרוכבים כ-3,000 מ' גובה מצטבר. יחס מרחק העלייה לנטפים מסך מרחק הרכיבה קטן משמעותית עבור רוכבי ה-180 ק"מ מאשר רוכבי ה-90 ק"מ ועל כן ההפרש בממוצע הגובה המצטבר.


אופני כביש או נג"ש – יתרונות אל מול חסרונות

אווירודינמיות אל מול נוחות והתאמה בעליות: בבחירת אופניים לישראמן, ההתלבטות העיקרית עבור הרוכבים היא האם לרכוב על אופני נגד שעון (נג"ש) או אופני כביש. במאמר מוסגר יצוין כי קיימת גם חשיבות בנושא בחירת סוג הגלגלים ולכך נתייחס בנפרד בכתבה נוספת בסדרה. במסלול מישורי יותר בדרך כלל לא קיימת ההתלבטות ורוב הרוכבים ייבחרו אופני נג"ש על מנת למקסם את התוצאות שלהם.

מאחר ומסלול הישראמן משופע בעליות, קיימת התלבטות האם היתרון באווירודינמיות שלאופני נג"ש, משתלם לעומת יתרון הנוחות והגיאומטריה של אופני כביש, המתאימה יותר לרכיבה בטיפוס.


משקל האופניים

לצד עניין הטרייד-אוף בין אווירודינמיות לבין שלדה המתאימה לרכיבה בעליות, בישראמן ישנה משמעות גם למשקלן של האופניים. במשפט קצר – במסלול מישורי, משמעות המשקל הכללי של השלדה ושל הרוכב כמעט ואינן משמעותיות. לעתים, לרוכבים "כבדים" יש אפילו יתרון במישור. לעומת זאת, במסלול משופע בעליות, חשיבות המשקל הכולל (רוכב וציוד) משמעותית ביותר. יחס ההספק שמייצר הרוכב (הנמדד בוואטים) לעומת משקלו, הופכים להיות לקריטיים בעלייה.

אופני כביש, ברוב המכריע של המקרים, קלים יותר מאופני נג"ש. יחד עם זאת, צריך לזכור שהשפעת קילו אחד באופניים על הביצור עים היא יחסית זניחה ביחס להשפעת משקל הרוכב הכולל. חשוב לציין שספורטאים תחרותיים והישגיים, לוקחים גם פרטים קטנים אלו בחשבון. בשוק אופני הנג"ש, קיים מספר מצומצם מאוד של שלדות קלות יחסית שמנטרלות את יתרון המשקל של אופני הכביש.

במסלול ה-90 ק"מ זמן הרוכב בעליות הוא יותר מחצי מזמן הרכיבה הכולל (כאמור, יחס מרחק העליות לכלל המסלול גדול משמעותית למסלול ה-180 ק"מ). במסלול המלא לעומת זאת, זמן הרוכב בעליות הוא כשליש מסך זמן הרכיבה הכולל, ולכן המשקל שיש לתת לשיקולים האמורים, שונה בין מסלול ה-90 ק"מ למסלול

ה-180 ק"מ.


לקראת ישראמן 2017 , איך תבחרו אופניים?

ההמלצות שלי לרוכבים, לרוכבים מתחילים, השליטה באופניים היא הדבר המשמעותי בבחירה ולכן אמליץ תמיד על אופני כביש, בהם השליטה פשוטה ונוחה יותר. לרוכבים המנוסים יותר, שרוכבים ברוב התחרויות והאימונים עם אופני נג"ש, איני רואה טעם לבחור באופני כביש לאף אחד מהמקצים. רוכבים אלה התרגלו לאופניי הנג"ש בין אם בטיפוס ובין אם בישיבה ממושכת על האירובר במישור.

יחד עם זאת, איני משוכנע, בוודאי בנוגע מסלול ה-90 ק"מ שחלק מאותם רוכבים היו פוגעים בביצועיהם בתחרות, אם היו יושבים על אופני כביש. בעניין זה יש משמעות לאיכות הרוכב, המהירות

בה הוא רוכב ואלמנטים גנטיים ואישיים אחרים שמשפיעים על מבנה השלד שלו, גמישותו ואלמנטים פיזיולוגיים חשובים נוספים. לטריאתלטית טובה קידר למשל, בת ה-67, המלצתי לרכוב על אופני כביש, גם בתחרות איש הברזל ברות, למרות שמסלול הרכיבה בה נחשב למהיר ונושא האווירודינמיות בו הוא קריטי.


יש נג"ש ויש נג"ש

מי שבסיכומו של דבר בחר לרכוב בתחרות הישראמן על אופני נג"ש, הנה כמה מילים בנושא. הדור החדש של אופני הנג"ש, מאופיין בכידונים אינטרגלים

לשלדה, שאמורים לשפר את האווירודינמיות והופכים את התנוחה ל"קרבית" עוד יותר. לרוב, השלדות הללו גם כבדות יחסית. חסרונן בתחרות כמו הישראמן, הוא חוסר הנוחות והתנוחה הכפופה יחסית של הגב ברכיבה בעלייה. כל זאת בניגוד לרצון הרוכב, לשבת מעט זקוף יותר כאשר הוא מטפס.

לעומתן, ישנם אופני נג"ש בהם הכידון אינו אינטגרלי לשלדה. על פניו, האווירודינמיות שלהן נפגמת. יחד עם זאת, ניתן לכוון את גובה הכידון ביחס לשלדה, מה שמאפשר מציאת תנוחה המתאימה יותר לעליות. כמו בכל דבר,

.You win some, You lose some

Tom@Trihard.co.il | Anna @Trihard.co.il

© 2017 by Trihard Triathlon